הדרך למיניות מספקת

לכל אדם קיימות שתי מערכות עונג שונות הנמצאות במוח. הראשונה היא המערכת שאחראית על העונג כתוצאה מריגוש והשניה אחראית על העונג שמגיע כתוצאה מסיפוק.
מערכת עונג הריגוש אחראית לכל מה שמתרחש במשחק המקדים לסקס. מחשבה.. תכנון.. וציפיה..
אנחנו מדמיינים איך זה יראה ויתרחש, אנחנו מתכננים את זה בדיוק כפי שאנחנו רוצות, ואנחנו משתוקקים לזה. הדבר מרגש אותנו מאוד.
עונג הסיפוק מחובר לעצם קיום היחסים. הוא מגיע לאחר קיום המעשה ואיתו אנחנו נשארים.
שתי מערכות אלו קשורות זו בזו. לפעמים הקשר ביניהן הוא קשר ישר ועליית הריגוש משפיעה בצורה ישירה על עליית הסיפוק, ולפעמים הקשר מגיע דווקא בצורה הפוכה. ככל שהריגוש עולה.. הסיפוק דווקא יורד..
אצל הגברים, עודף ריגוש יכול להביא אותם לחוסר יכולת ביצוע מצד אחד או לסיפוק מיני מהיר מצד שני. עבור הגבר, השיא היא חזק, וגברים רבים אינם יכולים להמשיך אחרי שהם מגיעים לשיא. הם חייבים לנוח גם ברמה המנטלית וגם ברמה הפיזיולוגית עד שיוכלו להתחיל שוב.

לעומת זאת אצל נשים התהליך מתרחש בצורה שונה. נשים שמצפות לתהליך דומה לזה של הגבר יכולות להיות מאוכזבות ולא מסופקות. זה מגיע בצורה שונה מזאת של הגבר.. לא פחות טובה.
הציפיה עבור נשים מהווה ריגוש גדול. הן מצפות שרגע השיא עבורן יהיה אותו רגע שיא שהן מכירות אצל הגבר. משהדבר איננו מתרחש, הן לא מצליחות להיות מסופקות וזאת ללא שום קשר לריגוש שנמצאו בו קודם לכן. הן מצפות למה שהוא שאינו ידוע ומפספסות את ההנאה ממה שקורה. המחשבה שלהן נמצאת במקום אחר, קשה להן לפרש כהנאה את מה שהן מרגישות וחוות, ולכן הן לא מרגישות מסופקות מחיי המין שלהן.
האישה מגיעה לשיא בדרך שונה מהגבר. שיא שהוא לא פחות טוב.. הוא פשוט שונה.
אצל האישה השיא מגיע בדרך מפותלת. כדי להגיע לשיא האישה צריכה להיות נוכחת במעשה. הסיפוק שמגיע איתה הוא סיפוק שנבנה, וככל שהיא ממשיכה במעשה כך הסיפוק מתעצם ונמשך.  
היא לא חושבת על מטרה או יעד. רק כך היא תצליח להנות מאוד מהמעשה. ללא מטרה או יעד.

את הגברים צריך ללמד איך לא להגיע לשיאם מהר מידי מרוב ריגוש..
את הנשים צריך ללמד את המקומות שבהן הן נהנות על מנת שירגישו מסופקות..
וזה בעצם ההבדל

כתיבת תגובה

סגירת תפריט