ניצן
לאחרונה התפרסם ניתוח של מרשם האוכלוסין בארה”ב על ידי מכון המחקר פיו שמתייחס לכך שבשנת 2019, אחוז האמריקאים המבוגרים שלא התחתנו או חיו עם בן/בת זוג עלה ל 38%. זוהי עלייה דרמטית לעומת שנות ה 70 שבה רק 9% מהמבוגרים האמריקאים בין הגילאים 25 – 50 מעולם לא נשאו.
לדבר זה יש נגזרות חברתיות, כלכליות, פסיכולוגיות וכמובן גם נגזרות מיניות.
רוני
אחת הנגזרות המיניות לכך הינה שאנשים מקיימים הרבה פחות יחסי מין עם אחרים, והרבה יותר עם עצמם. אין בדבר זה כשלעצמו בעיה, נהפוך הוא, אדם בתוך עצמו הוא גר..
הבעיה נוצרת בכך שמיניות בכלל ובעיקר בזוג היא שריר שצריך לתרגל, והיכולת שלנו ליהנות ממנה עולה ככל שאנחנו מתרגלים את השריר הזה יותר.
כאשר אנחנו נמצאים בתקופת יובש זוגית או אפילו עצמית מהמיניות שלנו, השריר הזה כמו כל שריר אחר בגוף מאבד מכוחו ועוצמתו ונהיה רפוי.
ניצן
לצד המגמה הזאת ניתן לראות בקרב נשים רבות את המחשבה והתפיסה כי סקס עושים רק כאשר רגש מעורב בעניין, וכאשר הוא לא קיים, לא עושים.
החיים לבד כמעט לא מייצרים הזדמנויות לסקס שיש בו רגש ומכך נובע מצב שבו אנו חיים ללא סקס. כשהוא כבר מגיע, אנחנו מרגישים קצת מנותקים מהעניין מכיוון שהשריר לא מתורגל.
אצל גברים זה יכול לבוא לידי ביטוי באורגזמה מהירה מהצפוי, או בחוסר יכולת להעמיד את האיבר בגלל לחץ. אצל נשים זה יכול להגיע בעיקר בהימנעות מהמיניות..
רוני
אין פלא שכיום מבוגרים מקיימים פחות יחסי מין מאשר בעבר.
הפתרון לכך הוא חינוך מיני נכון שיביא אותנו להגיע למיניות בצורה וממקום נכון. מקום של הנאה והבנה שהמיניות היא עבורנו ובשבילנו.
כאשר אישה מתייחסת למיניות ממקום שבו היא “לוקחת” מיניות לעצמה כשהיא רוצה (ואין מבחינתי בעיה שהיא גם “תקבל” מיניות אם היא במצב רוח רע..) ולא “נותנת” מיניות לגבר כאשר הוא רוצה, או עושה איתו סקס כשהיא חושבת שזה מה שהוא רוצה – ההנאה שלה מהסקס עולה.
החיים המיניים מענגים ונראים אחרת לגמרי כאשר השריר המיני אינו תפוס 🙂