הרבה זוגות לא באמת מדברים ביניהם על המיניות שלהם..

הם מדברים על הרבה דברים אחרים.. על ההורות.. על המשפחה.. על העבודה.. ועל החברים.. אבל על הצורה שבה המיניות שלהם מתקיימת, הם לא מדברים. כלומר הם מדברים.. אבל בעיקר על מתי זה יתרחש.. או מתי זה התרחש..

בדרך כלל אחד מהצדדים רוצה יותר. קשה למצוא שני אנשים החיים כזוג שרוצים בדיוק את אותו המינון למיניות. פעם התפיסה היתה שהגבר הוא זה שרוצה יותר ואילו האישה רוצה פחות.. כיום בכל סדנא אני פוגשת נשים שמתלוננות על כך שהן רוצות יותר והגבר רוצה פחות, והן מספרות לי שהגבר שלהן נמנע מסקס איתן בגלל שיש לו כאב ראש.. העולם מתהפך.. (:

כאשר הויכוח בין בני הזוג מתייחס רק למתי.. במקרה כזה, בן הזוג שרוצה יותר, מנסה לייצר מצב שהשני יוכל להכיל את הרצון והצורך שלו.

הרבה פעמים יש חשש לדבר על כך שהוא לא מספיק מסופק מהפחד שגם מה שיש, יפגע.

בזוגיות שאחד מהצדדים בה מרגיש מתוסכל מהמיניות הזוגית, הוא לא מצליח לחשוב על דבר אחר חוץ מאשר על המיניות. מהר מאוד זה מנהל אותו. הוא לא מפסיק לחשוב על איך יגרום לבן/בת הזוג לראות את הצורך שלו.

וכשהדבר כבר מועלה.. במקרים רבים הוא מתקבל כביקורת על ידי בן הזוג.. ומפה מתחילה מריבה.. בטח לא שיחה שיכולה לקדם את המיניות הזוגית.. וכך יוצא שלא מדברים על המיניות כדי לא לפגוע במעט הקיים.

כדי לשמור על שגרת מיניות בין בני זוג.. צריך לשנות את השגרה.. צריך לשנות את הנתיב של איך שהמיניות מתרחשת.. אחרת אין מנוס מנפילה לשגרה בעייתית, ולקיחת אחד את השני כמובן מאליו.

תעשי לכם מנהג ודברו מידי פעם על איך אתם מרגישים בתוך המיניות הזוגית.